איזה סוגי שתלים דנטליים קיימים?

מערכת שורש  כח אייר, תשפב  5/29/2022

שתלים דנטליים מספקים היום אפשרות לשיקום מלא של פה עם שיניים חסרות. שתלים אלה הם לא רק תחליף מעולה לשיניים החסרות, הם פועלים גם כשורשי שן מלאכותיים
.......................

איזה סוגי שתלים דנטליים קיימים?
אנשים שאיבדו שיניים מתקשים לפעמים לאכול ונבוכים כשעליהם לדבר או לחייך. כשמדובר במזון קשה ללעיסה, אנשים אלה עלולים לפתח הרגלי אכילה גרועים, מה שעלול להוביל גם לבעיות בריאות אחרות. שתלים דנטליים מספקים היום אפשרות לשיקום מלא של פה עם שיניים חסרות. שתלים אלה הם לא רק תחליף מעולה לשיניים החסרות, הם פועלים גם כשורשי שן מלאכותיים, תומכים בתפקוד מלא של השיניים ומונעים אובדן של עצם הלסת.

סוגים שונים של שתלים דנטליים מציעים אפשרויות שונות של ציפויים, חיבורים וגדלים, שמהם רופא השיניים יבחר את המתאים ביותר לשיקום הפה שלכם. בעוד שקיימות שיטות שונות להנחת השתלים, הסוגים השונים של השתלים מתחלקים בדרך כלל לשתי קטגוריות: שתל אנדוסטאלי (Endosteal implant) ושתל תת-פריוסטאלי (Subperiosteal Implant).

שתלים אנדוסטאליים
שתלים אנדוסטאליים עשויים בדרך כלל מטיטניום והם הסוג הנפוץ ביותר של שתלי שיניים. הם עשויים לשמש כחלופה נהדרת לגשר או לתותבת נשלפת. שתלים אלה כוללים סוג של בורג (threaded), וסוג של צילינדר או של להב. רופא השיניים יעזור לכם לקבוע איזה סוג של שתל דנטלי הכי יתאים למצב שלכם. עם זאת, שתלים אנדוסטאליים הם הבטוחים, היעילים והפופולריים ביותר ברפואת השיניים של ימינו.

הטיפול: הליך הטיפול בשתלים אנדוסטאליים מתחיל בקדיחה לתוך עצם הלסת, לשם החדרת בורג הטיטניום שיפעל כשורש שן מלאכותי. לאחר מכן, המטופל יצטרך להמתין עד שהרקמות הרכות והעצם יחלימו ויתאחו מסביב לשורש. לעתים קרובות תקופה זו יכולה להימשך מספר חודשים.

יציבות: מבחינת היציבות, שתלים אנדוסטאליים נחשבים כיציבים מאוד והם מעניקים למטופלים תחושה טבעית.

כדי להחדיר את השתל לעצם הלסת, יש צורך במסת עצם מספיקה באזור ההשתלה. אם אין מספיק עצם שתוכל לתמוך כראוי בשתל האנדוסטאלי, אזי הרופא יכול לבחור בהשתלת עצם או להשתמש בשתל תת-פריוסטאלי, תלוי במצבכם הספציפי.

שתלים תת-פריוסטאליים
מבין שני הסוגים העיקריים של שתלים דנטליים, השתל התת-פריוסטאלי הוא הפחות נפוץ. ואכן, השימוש בשתלים תת-פריוסטאליים הוא די נדיר. בעבר הם שימשו בעיקר כדי להחזיק במקומן שיניים טובות, במקרים שבהם מסת העצם לא הייתה מספיקה כדי לתמוך בשיניים.

המנתח לא מחדיר שתלים אלה לעצם הלסת אלא מניח אותם על עצם הלסת בתוך רקמת החניכיים, כאשר עמוד השתל המתכתי חשוף מבעד לחניכיים, כדי לתמוך בתותבת.

הטיפול: תהליך הטיפול בשתל תת-פריוטאלי נמשך שתי פגישות, ולעתים קרובות משך הטיפול קצר הרבה יותר מאשר משך הטיפול בשתל אנדוסטאלי.

יציבות: בהשוואה לשתלים האנדוסטאליים, השתלים התת-פריוסטאליים הם פחות יציבים. אחרי הכול, שתל זה אינו מוחדר לתוך עצם הלסת, אלא מונח על גבי הלסת ומוחזק במקומו רק על ידי רקמה רכה. עם זאת, שתלים אלה מספקים תמיכה רבה יותר מאשר שיניים תותבות ללא שתלים. אבל עדיין מדובר בשתלים פחות יציבים ממערכת השתלים האנדוסטאליים.

האם אתם מועמדים טובים להשתלה אנדוסטאלית?
רופא השיניים יקבע אם שתלים אנדוסטאליים הם הבחירה הטובה ביותר עבורכם. בנוסף לשן או לשיניים החסרות, יש כמה קריטריונים חשובים שרופא השיניים יבדוק והם כוללים:
  • בריאות כללית טובה.
  • בריאות פה טובה.
  • רקמת חניכיים בריאה (ללא מחלות חניכיים).
  • עצם לסת שהתפתחה וגדלה במלואה.
  • מסת עצם מספיקה בלסת שלכם.
  • חוסר יכולת או חוסר רצון להשתמש בשיניים תותבות.
  • אתם לא משתמשים במוצרי טבק.

בנוסף, קחו בחשבון שיעברו מספר שבועות או חודשים ממועד ההשתלה ועד לאיחוי השתל עם עצם הלסת, כדי שניתן יהיה להשלים את הליך ההשתלה הדנטלית במלואו.

מה אם אינכם מועמדים מתאימים להשתלה אנדוסטאלית?
  • אם רופא השיניים שלכם בדק וקבע שאתם לא מתאימים להשתלת שתלים אנדוסטאליים, הוא עשוי להמליץ על כמה חלופות, כגון:
  • שתלים תת-פריוסטאליים – השתלים ממוקמים על עצם הלסת, ולא מוחדרים לתוכה.
  • ניתוח להגדלת מסת העצם – ניתוח זה כרוך בהגדלה או בשחזור של העצם בלסת שלכם על ידי השתלת תוספי עצם.
  • הרחבת רכס הלסת – הוספת חומר עצם לרכס לסת קטן מדי, שנוצר לאורך החלק העליון של הלסת.
  • הגדלת סינוס – הוספת עצם מתחת לסינוס. הליך זה נקרא גם הרמת סינוס.


הגדלת מסת העצם, הרחבת הרכס והגדלת הסינוסים הן שיטות להפיכת עצם הלסת לעצם גדולה או חזקה מספיק כדי להתמודד עם שתלים אנדוסטליים.